ע"א 8898/13 דוד אהרון נ. נעמה נזימה נריה

פסק-דין בתיק ע"א 8898/13

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 8898/13

ע"א 640/14

לפני:
כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המערערים בע"א 8898/13:
1. דוד אהרון

2. ט.ד. השקעות השרון בע"מ

המערערים בע"א 640/14
3. מכון סלינג טסט בע"מ

נעמה נזימה נריה
דניאל עובדיה
חזי עובדיה
שבת (שבי) ברכה
טסט פיקס בע"מ
נ ג ד

המשיבים בע"א 8898/13:
1. נעמה נזימה נריה

2. דניאל עובדיה

3. חזי עובדיה

4. שבת (שבי) ברכה

המשיבים בע"א 640/14:
5. טסט פיקס בע"מ

דוד אהרון
ט.ד. השקעות השרון בע"מ
מכון סלינג טסט בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 20.8.2013 בת"א 8577-09-09 שניתן על ידי כב' השופט י' כהן

תאריך הישיבה:
ז' בכסלו התשע"ו
(19.11.2015)

בשם המערערים בע"א 8898/13 והמשיבים בע"א 640/14:

עו"ד אירית ליברובסקי
עו"ד אריה חגאג

בשם המערערים 3-1 בע"א 640/14 והמשיבים 3-1 בע"א 8898/13:

בשם המערערים 5-4 בע"א 640/14 והמשיבים 5-4 בע"א 8898/13:

עו"ד רועי ויסמן

עו"ד יואב אלון-אלשיך
עו"ד רון אביב

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1 . בפנינו שני ערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.8.2013 (ת"א 8577-09-09, השופט י' כהן) והחלטות נוספות שניתנו בעקבותיו (מימים 28.9.2013, 17.11.2013 ו-17.12.2013 ומיום 22.12.2013) (אשר יכונו ביחד להלן: פסק הדין).

2. פסק הדין הכריע בסכסוך מורכב בין הצדדים על רקע התקשרות עסקית ביניהם בקשר להקמתו והפעלתו של מכון רישוי. ב"קליפת אגוז" הסיפור העובדתי המונח ביסוד הדברים הוא כדלקמן: מר שלומי (סלמן) עובדיה ז"ל (להלן: שלומי) קיבל כתב הרשאה ממשרד התחבורה להפעלתו של מכון רישוי לכלי רכב באור עקיבא (להלן: המכון). מאחר שהיה זקוק למימון לצורך הקמתו והפעלתו של העסק התקשר שלומי בעניין זה עם דוד אהרון ועם חברה שבאמצעותה פעל (ט.ד. השקעות השרון בע"מ) (שיכונו להלן ביחד: קבוצת אהרון). במהלך ההתדיינות בין הצדדים הייתה שנויה במחלוקת, בין השאר, השאלה מהו החוזה המחייב והעדכני בין הצדדים – הסכם ההלוואה המקורי שנעשה ביניהם, או הסכמים מאוחרים יותר שכונו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בשמות "הסכם נתניה" ו"הסכם חדרה". בהליכים דנן התייצבו זה מול זה שלומי וגורמים הקשורים בו (להלן: קבוצת שלומי) מול קבוצת אהרון. ניתן לומר בקצרה כי בסופו של דבר השאלה שבה נדרש בית המשפט המחוזי להכריע, והיא גם השאלה שעליה נסבו הערעורים, הייתה מהו הסכום המדויק שעל קבוצת שלומי לשלם לקבוצת אהרון לשם סילוק ההתחייבויות הנותרות.

3. לאחר בחינה מקיפה של טענות הצדדים – הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי – קבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו כי על התובעים, הם המערערים בע"א 640/14 (ובכפוף לכך שמאז מתן פסק הדין נפטר שלומי ובנעליו נכנסו ילדיו) לשלם לדוד אהרון, הוא המשיב 1 בע"א 640/14 סך של 5,560,810 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 31.12.2009 ועד למועד התשלום בפועל. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מסכום זה יופחתו סכומים שהיקפם חושב בהתאם להחלטות נוספות שניתנו בעניין, ובסופו של דבר העמיד בית המשפט המחוזי את הסכום שנותר לתשלום על סך של 2,281,403 שקל נכון ליום 22.12.2013.

4. שני הצדדים העלו טענות ביחס לממצאיו של בית המשפט המחוזי – זה בכה וזה בכה – כשהם מבקשים מאתנו לחזור ולבחון את המחלוקות ביניהם, לאמיתו של דבר, במתכונת המחייבת "צלילה" מלאה לכל תג ופרט של ההתנהלות ביניהם.

5. לאחר ששמענו את טענות הצדדים העלינו בפניהם את האפשרות של חזרה הדדית מערעוריהם. המערערים מקבוצת שלומי הביעו נכונות לעשות כן, ובלבד שקבוצת אהרון תמשוך אף היא את ערעורה. קבוצת אהרון הודיעה כי היא עומדת על ערעורה, ובנסיבות אלה הודיעה אף קבוצת שלומי כי היא עומדת על הערעור שהגישה.

6. לאחר שבחנו טענות אלה, כמו גם את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בו. אנו מאמצים את קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי מתוקף סמכותנו לעשות כן לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אנו סבורים שבית המשפט המחוזי בחן באופן מפורט ויסודי את טענותיהם של הצדדים, ואין לנו ספק כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עדיפותה של הערכאה הדיונית בבירור העובדות היא ברורה.

7. אנו דוחים אפוא את שני הערעורים שהוגשו, ובשים לב למכלול הנסיבות, אף נמנעים מלעשות צו להוצאות לטובת מי מן הצדדים.

ניתן היום, ‏י"ז בכסלו התשע"ו (‏29.11.2015).

ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת